<h1>רבינו ירוחם ני"ט ח"א</h1>
<h2>דף כז.</h2>
בני עיר א' שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותני' אותה וכשחוזרין למקומן נוטלין אותה ונותנין אותה לעניי עירם, ודוקא רבי' אבל יחיד תנתן לעניי אותה העיר. וכל זה כשאין שם חבר עיר כלומר ת"ח שדברי העיר נחתכין על פיו אבל יש שם חבר עיר, אפי' רבים לא יטלו הצדקה אלא תנתן לחבר עיר, וכל שכן שכלם סומכין עליו וכלם הם בני העיר אחרת הבאין שמה עליו הם סומכין ועל דעתו נודרין כך פשוט במגלה.
